נתחיל מההתחלה – הפטור ממס לקצבת שאירים. כידוע, סעיף 9 לפקודת מס הכנסה מגדיר מהן "הכנסות פטורות". כך, קובע סעיף 9(6ו)(א) כי קצבת שאירים הנובעת מ"תשלומים פטורים" פטורה ממס. סעיף 9(6ו)(ב) ממשיך וקובע כי קצבת שאירים שנובעת מתשלומים *שאינם* פטורים, הינה פטורה עד לתקרת הקצבה המזכה (8,480 ש"ח ב-2019), *כל עוד המקור לקצבה* הינו קופ"ג לקצבה (קרן פנסיה), תוכנית ביטוח (פוליסה) והסדר פנסיה תקציבית.
בהמשך נתעכב על המונח "תשלומים פטורים", שמתקשר כידוע גם להגדרת קצבה מוכרת.
שימו לב כי הפטור לקצבת שאירים ניתן לכל שאיר בנפרד, וזאת לפי הגדרת השאירים בסעיף בפקודה (אשר חופפת להגדרות בקרן הפנסיה).
בנוסף, אין חשיבות לשאלה האם מדובר בקצבת שאיר של עמית מבוטח (נפטר לפני גיל פרישה) או שמא בקצבת שאיר של פנסיונר (עמית שהחל לקבל קצבת זיקנה ונפטר), והזכאות לפטור היא לשאירי שני סוגי הנפטרים.
וכעת לסוגיה השנייה – האם קצבה המשולמת לשאיר יכולה לבוא במניין הקצבאות "הנספרות" כחלק מ"קצבה מזערית"?
התשובה (המשונה יש לומר), היא שלא.
נזכיר בקצרה כי קצבה מזערית היא תנאי סף להיוון קצבה – כך, אדם המבקש להוון קצבה, שאין ברשותו קצבה חודשית העולה לכדי "קצבה מזערית" – 4,512 ש"ח ב-2019 – לא רשאי להוון.
מהם מקורות סכום הקצבה המזערי? סעיף 9א(א) קובע כי "קצבה" הינה קצבה שמקורה בתשלום מעסיק או קופ"ג (וכן תשלום קצבת א.כ.ע.) והכל למעט קצבת שאירים כהגדרתה בסעיף 9(6ו) – כלומר למרבה האבסורד, קצבאות שאירים אינן "נחשבות" לעניין חישוב סכום הקצבה המזערי שיש ברשות הפורש, המבקש לבצע היוון.
נתקלתי בדוגמה מאלפת עם לקוחה בת 68, שבעלה, שהיה פורש כוחות הביטחון, נפטר והותיר לה קצבת שאירי גמלאי בסך 28,000 ש"ח. לאותה הגברת הייתה פנסיה משל עצמה בסך 3,200 ש"ח בלבד, והיא ביקשה להוון תגמולי קצבה בסך כ-60,000 ש"ח.
ואולם, כפי שלמדנו, קצבת שאירי גמלאי אינה באה במניין הסכום של "קצבה מזערית", ועל כן למרות שאותה גברת קיבלה מדי חודש סך קצבאות של 31,200 ש"ח, לא אושר לה לבצע את ההיוון, שכן בלי קצבת השאירים של בעלה, לא הייתה לה קצבה מזערית בסך 4,512 ש"ח.
לא עזרה כל פנייה לשלטונות המס בבקשה לאשר לה היוון, חרף הנסיבות החריגות.
מה למדנו? שקצבת שאירים אמנם מזכה בפטור, אך גם אם היא גבוהה מאוד, היא אינה מהווה חלק מהקצבאות "הנספרות" במניין הקצבה המזערית, לצורך היוון.
מאת: איציק בן ארויה