בואו נבחן תחילה את ההגדרה של ״בן עם מוגבלות״, כפי שמופיע ב״הגדרות ופרושים״ בתקנון הקרנות החדשות כולן (מספור התנאים אינו מופיע במקור): ״ילדו של עמית מבוטח, (1) שהמוסד לביטוח לאומי הכיר לראשונה בזכאותו לקצבת נכות כללית… לאחר מועד הצטרפותו של אותו עמית לקרן (2) אך בטרם הגיעו של הבן לגיל 21 (3) ובלבד שאינו מסוגל לכלכל את עצמו (4) ואין לו הכנסה כדי מחייתו במועד פטירת העמית או הפנסיונר (5) וכל עוד אינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה כדי מחייתו כאמור.
לעניין זה לא יראו כהכנסה כדי מחייתו קצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי או קצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי״.
מההגדרה לעיל ברור כי בן עם מוגבלות הינו יתום במסגרת השאירים, שזכאי לפנסיית שאירים של עמית או של פנסיונר, שנפטרו, בלי שנדרש לבחור מסלול מיוחד, או להצהיר על כך.
אלא מה? יש חמישה תנאים בהם יש לעמוד כדי להיחשב ״בן עם מוגבלות״ (סימנתי אותם). נו מה? איפה הבעיה אתם שואלים?
הבעיה היא שחלק מהתנאים אינו מוגדר במפורש, נתון לפרשנות וביום פקודה הבן לא יקבל את המגיע לו!
אסביר את כוונתי – התנאים הראשון והשני ברורים – אם עמית הצטרף לקרן פנסיה ורק לאחר מכן המוסד לביטוח לאומי קבע את זכאותו של בנו לקצבת נכות כללית, והאירוע קרה לפני הגיעו של הבן לגיל 21, הרי שהוא ״בן עם מוגבלות״ ובפטירת העמית או הפנסיונר, יקבל הבן פנסיית שאירים בשיעור 40% (עם יתומים אחרים, או לבדו).
מאידך, היכן מוגדרים התנאים ל-״אינו מסוגל לכלכל את עצמו״, או מה היא ״הכנסה״? משכורת כשכיר? הכנסה כעצמאי? האם הכנסה משכר דירה של דירה שקיבל מהוריו נחשבת לעניין זה? ומה ״גובה ההכנסה״ לפיה יעמוד בתנאי ב-״אין לו הכנסה כדי מחייתו״ (מלבד קצבת נכות כללית)? ועוד – ומה אם הבן החל לעבוד והשתכר ואח״כ חדל מלעבוד ולהשתכר? איך הדברים מתיישבים ב-״כל עוד אינו מסוגל . . .״? היכן ניתן לבחון את העמידה בתנאים אלו? או בשפת העם – איפה זה כתוב?!
זהו, שזה לא כתוב באף מקום! ואין כל הגדרה לנושאים אלו בתקנון הקרנות ובאף לא מקום אחר!
אז מה יקרה בכל אחד מהמצבים המתוארים לעיל? אין לדעת! כל אחד יכול לפרש כרצונו!!! ועולה עוד שאלה מהותית לגבי בן עם מוגבלות – מה קורה עם זכויותיו במקרה של ניוד לקרן פנסיה אחרת?
הרי ידוע שבניוד בין קרנות פנסיה, נשמרים זכויות העמית לעניין גיל ההצטרפות, שיעורי הכיסוי ותקופת האכשרה, כפי שהיו בקרן המעבירה, והדברים מעוגנים בתקנות הניוד.
גם כאן התנאי ש-״הבן הוגדר עם מוגבלות לאחר הצטרפותו לקרן״, גם היא נתונה לפרשנות! האם מדובר לאחר הצטרפותו לקרן (המעבירה) לראשונה, או לאחר הצטרפותו לקרן המקבלת לאחר ניוד?
מטבע הדברים הפרשנות של הקרן המקבלת תהיה שההתייחסות היא לגבי ההצטרפות אליה, ומכאן שזכויות הבן עם המוגבלות, שהיו מעוגנות בקרן המעבירה במסגרת היותו ״שאיר״ (כילד, כיתום), אינן עוד בתוקף מרגע הניוד ועכשיו יש לבחור במסלול ״בן נבחר עם מוגבלות״, הפוגע בשיעור פנסיית שאירי האלמנה.
לטעמי זו ״תקלה״ נוראית, לא סבירה ולא הוגנת, שמקפחת את העמיתים שבמשפחתם יש בן עם מוגבלות, המבקשים לנייד את כספם בין קרנות פנסיה עפ״י שיקול דעתם.
ראוי שבמסגרת התיקונים העתידים לחול בתקנוני קרנות הפנסיה החדשות החל מינואר 2023, ייתן הממונה התייחסות לנקודה חשובה זו ויעגן את זכויות ״בן עם מוגבלות״, גם למקרה של ניוד בין קרנות. ועד אז, ולנוכח אפשרות של פגיעה בזכויות עמיתים שיש להם ״בן עם מוגבלות״ בניוד בין קרנות, אני מציע לכולנו שלא לנייד עמיתים כאמור, כדי למנוע פגיעה אפשרית בזכויות הבן עם המוגבלות, בגלל פרשנות שטרם הוסדרה.
ומה לגבי ״בן נבחר עם מוגבלות״? לנוכח אורכו ומורכבותו של הטיפ לעיל, אתייחס לכך בטיפ נפרד.
מאת: איציק בן ארויה
