ראשית, ולפני הכל, יש להתייחס להיבט הביטוחי, האם בניוד יכול להיגרם למבוטח נזק בכיסויי הביטוח לנכות ולשאירים לנוכח גיל הכניסה (בקופה המעבירה), החרגות והגבלות הקיימות בקופה המעבירה, מצבו הרפואי של המבוטח במועד הניוד ועוד.
לעניין הכיסוי הביטוחי, יש לזכור שבמקרה פטירה תשלם קרן הפנסיה פנסיית שאירים לשאיריו של העמית כהגדרתם בתקנון הקרן, בעוד שבפוליסת ביטוח המנהלים ישולם סכום ביטוח חד פעמי, למוטבים אותם קבע המבוטח.
הדגש עליו אני מבקש למקד את תשומת לב בעלי הרישיון הפנסיוני, נוגע לנקודה ספציפית הקשורה לסכום הביטוח (החד פעמי) בפוליסה, לעומת הערך המהוון של פנסיית השאירים בקרן הפנסיה: לרוב (אך לא תמיד), הערך המהוון של פנסיית השאירים הינו גבוה מסכום הביטוח בפוליסת ביטוח המנהלים, ובמקרים אלו, תחול בקרן הפנסיה (הקופה המקבלת) תקופת אכשרה למקרה פטירה, לגבי ההפרש בין סכום הביטוח בפוליסה לבין הערך המהוון בקרן.
נושא אחר המטריד את המבוטחים בביצוע ניוד, הוא מקדם ההמרה לקצבה "המובטח" בפוליסת ביטוח המנהלים.
ראשית "נעשה סדר" במונחים ובהגדרות: מקדם ההמרה בפוליסה מורכב מתוחלת חיים (סטטיסטיקה) ומריבית תחשיבית.
המקדם השתנה במהלך השנים בגלל שני המשתנים האמורים, ולא רק בגלל עלייה בתוחלת החיים כפי שמסבירים אלו המבקשים "להפחיד" לגבי השינוי במקדמים.
תוחלת החיים עלתה במהלך השנים, אולם גם הריבית. כשתוחלת החיים עולה, המקדם עולה אף הוא והקצבה המתקבלת נמוכה יותר. מנגד, כשהריבית התחשיבית עולה, ההשפעה על המקדם הפוכה, הוא יורד והקצבה המתקבלת גבוהה יותר.
לא אתייחס הפעם לפוליסות קצבה עד מאי 2001, שכן הן בתנאים מצוינים, תוחלת החיים הגלומה במקדם ההמרה לקצבה נמוכה והריבית התחשיבית היא 2.5% וקבועה.
מה לגבי ניוד מפוליסות ביטוח מנהלים מיוני 2001 ואילך? בפוליסות שהופקו מ-2001 ועד מרץ 2007, הריבית התחשיבית היא 3.5% ברוטו והיא מוגנת ומובטחת מפני שינויים בשוק ההון, כמו גם ההגנה המובטחת למקדם מפני עליה בתוחלת החיים.
אולם בפוליסות מאפריל 2007 חל שינוי מהותי, שלא כולם מודעים אליו – בעוד המקדם (עדיין) מוגן מפני עליה בתוחלת החיים, הריבית התחשיבית אינה מוגנת עוד, וככל שיחולו שינויים בשוק ההון שבעקבותיהם יחליט האוצר להוריד את הריבית התחשיבית בפוליסות לקצבה (וגם בקרנות הפנסיה), מקדם ההמרה בפוליסות אלה יעלה (עוד בתקופת הביטוח, לפני הפרישה!) והקצבה שיקבל הפורש תהיה נמוכה יותר.
בשנת 2013 בוטלה ההגנה שהייתה גלומה במקדם מפני עליה בתוחלת חיים, והיא חלה רק במועד מימוש הכספים מהפוליסה כקצבה, או בהחלת "נספח קצבה" לפוליסה, החל מגיל 60.
לאחר הסקירה המעמיקה הזו, יש לזכור שמקדם ההמרה בקרן הפנסיה גם הוא אינו מוגן מפני עליה בתוחלת החיים, והוא משתנה בכל עדכון אותו קובעת רשות שוק ההון והחיסכון, עדכון שלא חל על הפוליסות שהופקו לפני 2013. מול ההגנה הקיימת למקדמים לדורותיהם, עולה שאלת המחיר שמשית המקדם על המבוטחים בפוליסה, או בעברית – דמי הניהול (וכן עליות הכיסוי הביטוחי).
דמי הניהול בפוליסות כיום נמוכים ביחס לדמי הניהול שהיו נהגים עד 2013: בפוליסות עד דצמבר 2003 היו דמי ניהול בשיעור 0.6% על הצבירה ועוד 15% על הרווחים; ומינואר 2004 חל שינוי באופי דמי הניהול והם נגבים מההפקדה (בשיעורים שונים לאורך השנים), ומהצבירה (בשיעורים ובאופי שונה במהלך השנים).
התוצאה – החיסכון המצטבר בפוליסה במועד הפרישה, יהיה נמוך משמעותית לעומת החיסכון המצטבר בקרן הפנסיה, והלקוח בתמורה מקבל מקדם "מובטח" (שימו לב שוב מתי וממה מוגן המקדם), לעומת מקדם לא מוגן מפני עליה בתוחלת חיים בקרן הפנסיה.
מנגד, מקבלי הקצבה בקרן הפנסיה נהנים מאג"ח מיועדות על 60% מהכסף, בתשואה מובטחת בשיעור 4.86% לשנה, המהווים רשת ביטחון על הקצבה, בעוד שהקצבה בפוליסת ביטוח המנהלים צמודה לתשואה בשוק ההון, בריבית תחשיבית של 4% ברוטו.
מה יותר טוב? תלמידינו כבר מכירים את התשובה – "אין יותר טוב, יש יותר מתאים"! שהרי יש משקל לצבירה בתום התקופה (המושפעת מדמי הניהול ומעלויות הכיסויים הביטוחיים), למול המקדם הלא מוגן בקרן הפנסיה, לצד רשת הביטחון על הקצבה.
נקודה משמעותית נוספת עליה יש לתת את הדעת, היא הכיסוי הביטוחי לנכות ולשאירים – כיום ניתן להוסיף על קרן הפנסיה כיסוי "מטריה ביטוחית", בעלויות זולות משמעותית לעומת פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת ביטוח מנהלים (אף שיש הבדלים באופי הביטוח ובהגדרותיו, נקודה שלא נעסוק בה הפעם).
בנוסף, עבור לקוח ששכרו אינו גבוה, ויש לו ילדים קטנים, כיסוי פנסיית שאירים מתאים יותר – הן באופן התשלום החודשי והן בעלויות הכיסוי, לעומת סכום חד פעמי למקרה פטירה הקיים בפוליסה, בעלויות גבוהות יותר ובאופן תשלום שלרוב אינו מתאים לאופי המבוטח ומשפחתו.
מה למדנו? שניוד כספים מפוליסת ביטוח מנהלים לקרן פנסיה טומן בחובו משתנים רבים עליהם יש לתת את הדעת, בבואנו לבחון אם לבצע ניוד עבור הלקוח.
האם זה כדאי? את זה יש לבחון בהתאם לנתוניו האישיים של הלקוח, צרכיו הביטוחיים, שכרו, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי ומשתנים רבים נוספים – התאמה לצורך, זוכרים?