עולה השאלה, האם במקרה פטירה של עמית פעיל (וגם עמית לא פעיל!) בקרן פנסיה חדשה, עלול לקרות מצב שהחיסכון שצבר העמית ירד לטמיון (מה שנקרא – "הלך הכסף").
ובכן, התשובה היא לא! אחד המאפיינים המשמעותיים של קרן פנסיה הוא תשלום לשאיריו של עמית שנפטר. כך, אלמנה תקבל פנסיית שאירים, לרוב בשיעור 60% מהשכר הקובע, לכל ימי חייה, והיתומים יקבלו, לרוב, כ-40% מהשכר הקובע, עד הגיעם לגיל 21. ודאי תגידו שיש מצבים בהם לא יהיו "שאירים" כהגדרתם בתקנון התקני. מה אז? אדגים שלושה מצבים לא שגרתיים.
המצב הראשון הוא עמית שבמועד הפטירה הוא גרוש וילדיו בוגרים מ-21 שנים. במצב זה, בהיעדר "שאירים", תשלם קרן הפנסיה את החיסכון הצבור למוטבים אותם קבע העמית, ואם לא קבע מוטבים, ישולם החיסכון הצבור בקרן ליורשיו החוקיים.
המצב השני הוא אלמנת עמית פעיל, שילדיה בוגרים. היא החלה לקבל קצבת שאירים, והלכה לעולמה בחלוף חודשים אחדים. "התקנון התקני" של קרנות הפנסיה החדשות, שנכנס לתוקף ביוני 2018, קובע שתשלומי פנסיית השאירים לאלמן/ה יהיו לכל החיים ולא פחות מ-240 פנסיות. המשמעות, גם אם האלמנה תלך לעולמה מיד לאחר בעלה שנפטר, יקבלו היורשים את הערך המהוון של יתרת תשלומי פנסיית השאירים, אותם לא קיבלה האלמנה.
המצב השלישי הוא עמית שבמועד הפטירה היה גרוש/אלמן, וילדו היחיד בן 18. ככל שמדובר בשאיר יחיד שגילו 18, הוא רשאי לבחור קבלת קצבת שאירים (מוגדלת) עד גיל 21 ואח"כ סכום חד פעמי של היתרה המהוונת, או לבחור לקבל את כל החיסכון הצבור בקרן.
מכל הדוגמאות שתוארו לעיל, אין חשש שהחיסכון שצבר עמית במהלך שנותיו בקרן פנסיה ירד לטמיון, ותמיד יהיה מי שיקבלו את מה שמגיע לו, בהתאם להוראות התקנון התקני. המלצה אישית – הכי כדאי שהעמית בקרן הפנסיה יגיע לגיל פרישה ויקבל את פנסיית הזקנה לכל ימי חייו.
ומה קורה בפטירת פנסיונר המקבל פנסיית זקנה מקרן פנסיה? הייתכן מצב של אובדן החיסכון?
ומה קורה בפטירת עמית בקרן פנסיה וותיקה שבהסדר? היתכן מצב של אובדן החיסכון?
מאת: איציק בן ארויה