אני נתקל יותר ויותר בשאלה הנוגעת לכיסוי השאירים, כשהמצב המשפחתי של העמית המבוטח אינו "רגיל", למשל כאשר העמית המבוטח הוא גרוש או אלמן, וישנם ילדים – בין אם הם מתחת לגיל 21 או מעל. מה קורה עם הכיסוי לשאירים במקרים אלה? היום נבדוק את הנקודה הזו.
הכיסוי לשאירים מופיע בסעיף 94 לתקנון התקני של קרנות הפנסיה המקיפות. הסעיף מגדיר את הקצבה הבסיסית לשאירים, שעומדת על מכפלת השכר הקובע בשיעור הכיסוי הביטוחי לשאירים, כפי שבחר העמית. במקרה הסטנדרטי, יקבלו האלמן/ה 60% מהשכר הקובע, והיתומים (ילדיו של העמית שטרם מלאו להם 21) יקבלו 30% כל אחד, ולא יותר מהקצבה הבסיסית (לא יותר מהשכר הקובע).
התקנון ממשיך ומתייחס לאותם מקרים יוצאים מהכלל, כך למשל: יתום יחיד, כאשר יש אלמן/ה, יקבל קצבה בגובה 40% מהשכר הקובע. זהו גם גובה הקצבה שיקבל יתום שהוא בעל מוגבלות. יתום יחיד בהיעדר אלמן/ה, יקבל קצבה בגובה 100%, וכאשר ישנם מספר יתומים בהיעדר אלמן/ה, יקבלו היתומים יחד קצבה בגובה 100% מהשכר הקובע, שתתחלק ביניהם. אדגיש שוב, סך פנסיית השאירים לכלל השאירים, לא תעלה על 100% השכר הקובע. ישנה גם התייחסות להורים, אולם לא נעסוק בכך היום.
נמשיך עם המקרים ה"מיוחדים". מה קורה כאשר היתום היחיד (בהיעדר אלמן/ה) קרוב מאוד לגיל 21, נניח בן 19, ויש לו מעט מאוד שנים לקבל קצבה? מה קורה עם הצבירה בסך, לדוגמה, 750,000 ₪ הקיימת בקרן הפנסיה, האם היא יורדת לטמיון? התשובה היא לא. סעיף 100 בתקנון קובע שיתום בן 18 (כאשר העמית לא הותיר אחריו אלמן/ה) יכול לוותר על זכותו לקבל פנסיית שאירים לבקש את היוון חלקו בפנסיית השאירים, בהתאם לחישוב פנסיית השאיר, כשהיא מוכפלת במקדם ההמרה המופיע בתקנון. ומה אם היתומים בני 15 או 17, והצבירה בקרן גבוהה? האם הצבירה הגבוהה יורדת לטמיון? לא מדויק, שכן במקרים בהם הערך המהוון של פנסיות השאירים נמוך מהיתרה הצבורה בקרן, תוגדל הקצבה לכל שאיר בחלק יחסי עפ"י חישוב המוגדר בתקנון.
מה למדנו? שהתקנון התקני מגדיר את הזכאות לפנסיית שאירים, אף במקרים בהם, לכאורה, יכול להיגרם אובדן החיסכון ונזק לשאירים. במקרים בהם אנו מטפלים בלקוחות במצבים משפחתיים "לא רגילים", עלינו להכיר את הוראות תקנון קרן הפנסיה, כדי שנוכל להציג ללקוחות את זכויותיהם, באופן מקצועי ומדויק.
מאת: איציק בן ארויה