ראשית ולפני הכל – אין תשובה אחת נכונה לכל התרחישים. לכל אחד מהמבוטחים בקרנות הפנסיה או בביטוחי המנהלים יש מאפיינים שונים, לרבות מצב משפחתי, מצב בריאותי, גיל, מצב כלכלי, הזמן שנותר עד הפרישה, סוג ההסדר הפנסיוני שברשותם, ועוד.
כל המשתנים הללו משקפים צרכים שונים, על פיהם יש לקבל החלטות אישיות, ואין מקרה אחד דומה לאחר. לכן, על סוכן הביטוח, המשווק והיועץ הפנסיוני לבחון את התמונה המלאה בהתאם למשתנים האמורים, להציג ללקוח כמה חלופות ואת משמעויותיהן, ולהזמין את הלקוח לבחור את החלופה המתאימה לו ביותר.
בחרתי היום להתמקד באחד המשתנים החשובים שעשויים להשפיע על ההחלטה האם להקדים או לדחות את הפרישה – סוג ההסדר הפנסיוני, שכן למאפיינים השונים של ההסדרים הפנסיוניים יש חשיבות רבה בהחלטה זו.
אסקור כעת כמה נקודות בהקשר זה, שאני מקווה שיסייעו לעומדים בפני פרישה להבין טוב יותר את מצבם:
- פוליסות ביטוחי המנהלים משנות ה-80 ועד שנת 1990 (כולל) כוללות הבטחת תשואה על החיסכון, וההפסדים בשוק ההון בחודשיים האחרונים אינם משפיעים עליהן. החיסכון בפוליסות אלו צמוד למדד בתוספת תשואה בשיעור שנתי שבין 3%-4.25%, תלוי בסוג ובתנאי הפוליסה, ובמועד הפקתה.בנוסף, עובד שבבעלותו פוליסה כאמור, גם אם יפרוש לגמלאות בעת הזו, קצבתו תהיה צמודה למדד, ללא קשר לרווחים/הפסדים בשוק ההון.עולה השאלה, אם יש הבטחת תשואה בפוליסות האמורות, מדוע לפרוש כלל? למה לא להמשיך להפקיד תשלומים לפוליסות אלה, וליהנות מתוכנית חיסכון עם תשואה מובטחת? (*ככל שתנאי הפוליסה מאפשרים זאת*); אף אם הוציאו את העובד לחל"ת, הרי שגם בהפסקת הפקדות, החיסכון בפוליסות אלה ימשיך ליהנות מהתשואה המובטחת, והכיסוי הביטוחי יהיה בהתאם לתנאי הפוליסה.
ובכן, העובדים המבוטחים בפוליסות אלו צריכים לשקול אם לפרוש או להמתין, עפ"י הצורך הכלכלי האישי שלהם, ועל פי מידת הדחיפות האישית בקבלת קצבה מהפוליסה.
- בפוליסות ביטוחי מנהלים משנת 1991 ואילך, החיסכון אינו כולל תשואה מובטחת (בשנת 1991 הייתה הבטחה חלקית) והצבירה תלויה בביצועי הקופה בשוק ההון עפ"י המסלול בו מנוהל החיסכון, המכונה "קרן ט". בפוליסות שהופקו בין 1992 ועד דצמבר 2003, המכונות "משתתפות ברווחים" (או בהפסדים, כמו היום), תלויות בביצועי החברה בשוק ההון ובמסלול ההשקעות בפוליסות אלה, המכונה "קרן י".תמהיל ההשקעות במסלולים אלו כולל אג"ח מדינה, אג"ח קונצרני, הלוואות, השקעות בנדל"ן, וגם מניות עד כ-30%.
- בפוליסות שהופקו החל משנת 2004, רשאי המבוטח לבחור את מסלול ההשקעות בו ינוהל החיסכון הפנסיוני שלו. רוב הפוליסות מנוהלות במסלול ברירת המחדל – מסלול כללי שהיה נהוג בעת פתיחת הפוליסות, עד שבינואר 2016 נכנס לתוקף מסלול השקעות "תלוי גיל", בו החשיפה למניות נעה בין 45% (לכל היותר) עד גיל 50, 35% עד גיל 60 ו-20% החל מגיל 60.המבוטחים בפוליסות שהופקו לפני 2014 יכולים כיום לעבור למסלול השקעה תלוי גיל, מתוך הנחה שהחשיפה למניות תסכן פחות את החיסכון הפנסיוני, ככל שמתקרבים לגיל פרישה.
- ההפסדים שאנו חווים בחודשיים האחרונים בשוק ההון גרמו לחוסכים בפוליסות שהופקו החל משנת 1991 הפסד של חלק מהחיסכון הפנסיוני, כל אחד עפ"י מסלול ההשקעות והתמהיל בו ניהלו חברות הביטוח את החיסכון. התוצאה היא שאם העובד פורש בעת הזו לגמלאות, הקצבה הראשונה שיקבל תהיה נמוכה מזו שידע שיקבל עד לפני חודשיים.כאן עולה דילמה – לפרוש עכשיו, תוך ידיעה שהוא מופסד (אבל עדיין ישנו חשש שהשוק ימשיך לרדת, והוא עשוי להמשיך להפסיד, כיוון שהסוף עדיין אינו נראה לעין), או להמתין שיהיה "תיקון" ועליות בשוק ההון, ורק אז לפרוש ולהתחיל לקבל קצבה. אין תשובה נכונה – אין לדעת מתי השוק יעלה, האם הוא ימשיך לרדת, ויש כמובן את הצורך הכלכלי של הפורש ואת העדפות הסיכון שלו.אם ידחה את הפרישה המתוכננת בגיל הפרישה, מה יהיה מקור הכנסתו וממה יחיה? מה שווי ההפסד בקצבאות שלא יקבל אם ידחה את מימוש הקצבה, מול האפשרות שהשוק יעלה ויגדיל את החיסכון?
- ומה קורה בקרנות הפנסיה? קרנות הפנסיה הוותיקות מתנהלות כ"קרן זכויות", והקצבה בהן נקבעת עפ"י שיעור הזכויות שצבר העמית (ועד 70%), כפול השכר הקובע הנגזר מההפקדות לאורך השנים וחישובו מוגדר בתקנון האחיד.
בקרנות אלה השינויים בשוק ההון אינם משפיעים על זכויות העמיתים ועל גובה הקצבה, שכאמור, אינה נגזרת מצבירת חיסכון, אלא מצבירת זכויות. לגבי עמיתי הקרנות הוותיקות, חשוב מאוד לבדוק מה עושים עם הכיסוי הביטוחי ביציאה לחל"ת, ויש לבדוק זאת מול איש מקצוע המכיר את הוראות התקנון האחיד של הקרנות הוותיקות שבהסדר.בקרנות הפנסיה החדשות החוסכים מושפעים משוק ההון, אולם חלק מהחיסכון, כ-27% נכון להיום, מגובה באג"ח מיועדות בתשואה מובטחת בשיעור שנתי ריאלי של 4.86%.המשמעות היא ששוק ההון ישפיע רק על כ-73% מהחיסכון. גם כאן, כמו בביטוחי מנהלים, הרווחים/ההפסדים (על חלק החיסכון שאינו מובטח) יהיו בהתאם למסלול ההשקעה בו בחר העמית לנהל את החיסכון שלו בקרן. חשוב לציין שרוב החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות נמצאים במסלול תלוי גיל, כך שהחשיפה למניות של החוסכים בגילאי 60 ומעלה נמוכה יחסית.
- מה לגבי מי שכבר מקבל קצבה מפוליסת ביטוח מנהלים, איך היא מתנהגת ביחס לשינויים בשוק ההון? כאמור, בפוליסות החל משנת 1991 הקצבה צמודה ל"מדד ההשקעות" חודש בחודשו, והיא גדלה/קטנה בהתאם לתשואה שהשיגה חברת הביטוח באותו חודש, ביחס לריבית התחשיבית לפיה חושב מקדם ההמרה לקצבה. הריבית התחשיבית נעה בין 2.5% בפוליסות משתתפות ברווחים, עבור דרך 3.5%, ועד 4% בפוליסות מאפריל 2007. אם לדוגמה הריבית התחשיבית במקדם בפוליסה היא 4% (כ-0.33% לחודש) והחברה השיגה תשואה גבוהה מכך, הקצבה תעלה, ואם השיגה פחות מהשיעור האמור, הקצבה תרד. הבדיקה וההשפעה על הקצבה הינן בכל חודש.
- ומה קורה לפנסיה החודשית המשולמת מקרן פנסיה? כאן יש יתרון משמעותי למקבלי הקצבה מקרן פנסיה חדשה, שכן קצבה המשולמת מהקרנות החדשות נהנית מתשואה מובטחת בשיעור 4.86% על 60% מהחיסכון. בנוסף, בדיקת ההשפעה של שוק ההון על החיסכון *שאינו נהנה מתשואה מובטחת*, נעשית אחת לשנה ולא בכל חודש.המשמעות היא שכל מי שהחל לקבל פנסיה בינואר 2020 אינו מושפע כעת מכל הטירוף המשתולל בחודשים אלו בשוק ההון, ורק באפריל 2021 יבדקו את התשואה שהשיגה הקרן על 40% מהכסף, וככל שהתשואה תעמוד על 3.36%, הקצבה לא תרד (בזכות ה-60% מובטחות התשואה).
- ונקודה אחרונה לסיום. בקבלת ההחלטות בענייני פרישה, לא ניתן להתעלם מהיבטי המס. פורש המקבל קצבה ממעסיק או מקופה ייהנה מפטור על "קצבה מזכה" *רק בהגיעו לגיל פרישה* – 62/67. הקדמת פרישה וקבלת קצבה לפני גיל הפרישה, משמעותה הכנסה חייבת לכל דבר ועניין, ויש להתייחס לנקודה זו בעת שבוחנים האם לפרוש או לא.
מה למדנו? שההחלטה אם לצאת לגמלאות במועד המתוכנן, להקדים את הפרישה או לדחות אותה, אינה החלטה קלה כלל ועיקר, ויש משתנים רבים המשפיעים עליה.
חשוב שבעל הרישיון הפנסיוני יכיר את מאפייני המוצרים הפנסיוניים שברשותו של הלקוח, את מיסוי הקצבאות וכמובן את מאפייני הלקוח וצרכיו, ובהתאם לכל אלו יציג את החלופות העומדות בפני הלקוח ואת משמעות כל חלופה, כך שההחלטה שיקבל הלקוח תהיה לאחר שיקול דעת ובהתבסס על היבטים מקצועיים, ולא מרחשי לב, תחושות בטן ואינטואיציה.
מאת: איציק בן ארויה